סקירה היסטורית

הרחבתנו הרחבה והמעמיקה המתווספת לתגובתו של דר. קמה הנכבד.

צליאק הוא שמה הלועזי של המחלה כרסת ומקורו במילה היוונית שפירושה "של הבטן".השם העברי מתקשר ישירות ללועזי אך שם דגש על אחד מתסמיניה הנדירים דווקא של המחלה בצורתה הקלאסית והוא בטן נפוחה, בעיקר אצל ילדים. מאחר שהיום ידוע שרוב חולי הכרסת אינם סובלים מתסמין זה, האקדמיה ללשון החליפה את שמה לדגנת.הראשון שתיאר את המחלה וטבע

 את שמה היה הרופא היווני הקדום גלן הידוע גם כקלאודיוס גלנוס (Claudius Galenus, 129-199). המחלה תוארה באופן מ

פ

ורט יותר, תחת אותו שם, בשנת 1888 על ידי הרופא הבריטי סמואל גי (Samuel Jones Gee , 1839-1911 שאף המליץ על דיאטה נטולת עמילן בתור התרופה היחידה למחלה.בשנת 1908 רופא הילדים כריסטיאן הרטר המליץ על אכילת שומנים במקום פחמימות. שם נוסף של המחלה בספרות הרפואית מתקופה זו הוא "ג'י הרטר דיסיס" על שמם של ג'י והרטר.בשנת 1918 רופא ילדים בשם סר פרדריק סטיל ( Sir Frederick Still) המליץ להימנע מלחם. בשנת 1950 מצא סטודנט הולנדי לרפואת ילדים בשם ווילם דיקה

 שהגורם הספציפי ממנו יש להימנע הוא קמח העשוי מדגנים מסוימים. המניע למחקרו היה ילדים חולי

 כרסת שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא טעמו לחם ושאר מוצרי חיטה, וגילו דווקא שיפור בריאותי מבחינת תסמיני המחלה. מחקרו נתמך במחקר מקביל בראשות שרלוט אנדרסון הבריטית, שהראה כי העמילן וחומרים נוספים בקמח אינם מזיקים כשלעצמם, אלא רק הגלוטן.במהלך שנות ה-60 גילו מספר חוקרים בארצות הברית כגון רובי

ן את הביופסיה של המעי הדק כאמצעי אבחון ראשי למח

לה, עד היום הזה.

 מאת- פרופסור ומתמחה 

כללי, עומר ברכה ופרופסור מתקדם, שי 

רוזן

בקשר למחלה - תגובה לחולה יוגב

שלום סהרית!
לפי התרשמותי הראשונית מהסימפטומים של בנך, יוגב חולה במחלת הצליאק. כפי שאמרת, בטנו של יוגב נפוחה וכואבת, הצואה מרובה ובעלת ריח רע, יש אובדן משקל וגם יוגב סובל מחיוורון, גפיו רזות מהרגיל ולעיתים גם יש במחלה זו בחילות, הקאות ועייפות כרונית.
הצליאק היא מחלה אוטואימונית כלומר מחלה שבה הגוף תוקף את עצמו. המחלה באה לידי ביטוי כתגובה לנוכחות חלבון הגלוטן המצוי בדגנים. הגלוטן נספג בתאי הדופן הפנימית של המעי הדק, תאים ממערכת החיסון של החולה מזהים אותו בטעות כגורם זר ולכן נגרם נזק לרירית בדופן הפנימי של המעי הדק, נזק לסיסים ויש חוסר ספיגה של מזון. פגיעה זו מקשה על העיכול וספיגה של חומרים שונים, מכאן אי ספיגת הברזל וכתוצאה ממנה – האנמיה.
אני משער שהסיבה לסימפטומים שהזכרת היא שיוגב החל לאכול דברים חדשים לחם לדוגמה והחל לאכול דברים המכילים גלוטן מה שמעיד על חוליו בצליאק.כדי לטפל ביוגב יש טיפול אחד המטפל התסמינים אך לא מטפל במחלה עצמה והוא הימנעות קפדנית מאכילת מזונות המכילים גלוטן. זכרי, גם כמויות זעירות של גלוטן מספיקות ליצירת הנזק הבריאותי. המזונות שיש להימנע מהם הם מזונות המכילים חיטה, שעורה ושיפון כמו לחם ודגנים. מזונות המכילים תירס ואורז לא מכילים גלוטן ואפשר לצרוך אותם בחופשיות. יש מחלוקת בנושא שיבולת שועל ולכן ההמלצה הרשמית היא להימנע עד להבהרת הסוגיה. כסיוע לחולי הצליאק, תוויות של מוצרי מזון בישראל המכילות גלוטן מציינות זאת במפורש.

על החולה לא לאכול דברי קמח המכילים גלוטן, ואבקש לראות את יוגב בעוד שבוע לביקורת.
בהצלחה הרופא עמית קמה

בני חולה ולא מרגיש טוב...

שלום הרופא קמה,

אני סהרית ואני אימו של החולה – בני התינוק – יוגב. יוגב נולד בריא ומצבו הגופני היה עד לאחרונה נורמטיבי לגמרי.
במשך 9 חודשים בהם אני טיפלתי בו בביתי, הוא גדל להיות ילד שמנמן וחייכן. לפני כ-3 חודשים עבר יוגב למעון ילדים – "כיף וכיפכופיף" שבשכונתנו, ולאחר כמה שבועות במעון, שעברו דווקא בסדר, אני ומשפחתי שמנו לב כי יוגב לא מרגיש טוב, משלשל, לא אוכל ובטנו נפוחה.
בהתחלה ישר חשדתי במעון, והתקשרתי לאמאות של שאר הילדים כדי לבדוק האם גם ילדיהם חולים בעקבות האוכל של המעון. אך נעניתי בשלילה, והבנתי שהבעיה אינה במעון אלא ספציפית של תינוקי יוגב. יש לציין כי יוגב לאחרונה החל לאכול ולנשנש מאכלים חוץ ממנת המטרנה שלו.

תודה מראש
סהרית